Zehava Khalfa (Israel/Deutschland) wurde in Alma im Norden Israels geboren. Sie promovierte an der Universität Potsdam. 2020 veröffentlicht sie ihren ersten Gedichtband. Ihre Gedichte erscheinen in der deutsch-hebräischen Anthologie – Was es bedeuten soll, in Neue hebräische Dichtung in Deutschland, Parasitenpresse Verlag 2019 und in Zwischen den Zeilen, ein hebräisch-deutscher Lyrikband, Passagen Verlag .
Deutsch
Hebräisch
WER BIST DU
Wer bist du
Ein Memoirenordner sortiert nach Jahren
Vor und nach der Großen Migration
Die grimmige Deportation
Die Ausweisung mitten in einem nicht ganz unschuldigen Abend,
Als sie kamen und du mitgegangen bist, ohne Schlüssel, ohne Orientierung, ohne Plan.
Du dachtest, dass es sich von selbst mit dem Morgen heilen würde
durch einen alten Autoimmunmechanismus
Du wusstest nichts, ich ahnte nicht, wir verstanden nicht
Wie groß unsere Züge waren.
EIN EINGANG
Am Eingang zu unserem Hof werden Schals in die Ecke geworfen "zu verschenken“
Die Mülltonnen auf der rechten Seite, gefüllt mit Tüten und Kartons
Jede in einer anderen Farbe
Getrennt. Am Eingang zu unserem Hof steht eine lange, gerade Reihe von Mülltonnen
Eine lange gerade Linie, wie eine Prophezeiung, wie eine alte Prophezeiung
Oder ein Memoir, das nicht in Vergessenheit geraten wird
Am Ausgang unseres Hofes gibt es eine Ecke, wo sich die Winde treffen
Wir befestigen den Mantel am Ausgang
Wie am Ausgang von einem sicheren Ort zu einem windgepeitschten Ort
Zu einer unbekannten Gegend, voller Autos, Fremder, zerbrochener Flaschen, Kieselsteine
Wir lassen die Mülltonnen links stehen
Sie schwanken, so schien es mir, sie schwanken leicht
So wollte ich es haben, als würden sie heimlich etwas überbringen.
EIN BABYBETTCHEN
Da ist ein Babybettchen
schwimmend auf dem Wasser und berührt es langsam die Wellen
Da ist ein großer Mann, der die Spitzen der Flügel zerdrückt
Manche Menschen sind langsam
Da ist ein Baby-Bettchen schwimmend auf dem Wasser
Und ihr Engel flog vor langer Zeit
Es gibt einen großen Mann, der die Köpfe des Himmels zerdrückt
Manche Menschen sind langsam.
Übersetzt von der Lyrikerrin
מִי אַתָּה
מִי אַתָּה
קוֹבֵץ זִכְרוֹנוֹת מְתֻיַּג לְפִי שָׁנִים
לִפְנֵי הַהֲגִירָה הַגְּדוֹלָה וְאַחֲרֶיהָ
הַגֵּרוּשׁ
הָעֲקִירָה בְּאֶמְצַע עֶרֶב תָּמִים
כְּשֶׁבָּאוּ
וְהָלַכְתָּ אִתָּם
בְּלִי מַפְתֵּחַ, בְּלִי צוּרָה, בְּלִי מַפּ
חָשַׁבְתָּ שֶׁהַמָּחָר יִתָּקֵן אֶת הַכֹּל
בְּמַנְגְּנוֹן אוֹטוֹאִימוּנִי יָשָׁן
לֹא יָדַעְתָּ
לֹא שִׁעַרְתִּי, לֹא הֵבַנּוּ
כַּמָּה גְּדוֹלִים הָיוּ צְעָדֵינוּ
כְּנִיסָה
בַּכְּנִיסָה לֶחָצֵר צְעִיפִים זְרוּקִים בְּפִנַּת לִמְסִירָה, הַפַּחִים מִצַּד יָמִין,
מְלֵאִים בְּשַׂקִּיּוֹת וּבְקַרְטוֹנִים, כָּל אֶחָד לְחוּד בִּצְבָעִים שׁוֹנִים.
כָּל אֶחָד לְחוּד. שׁוּרָה אֲרֻכָּה וִישָׁרָה נִצָּבִים בָּהּ הַפַּחִים בַּכְּנִיסָה לֶחָצֵר שֶׁלָּנוּ.
שׁוּרָה יְשָׁרָה נִצְּבָה וַאֲרֻכָּה, כְּמוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ נְבוּאָה עַתִּיקָה וּמֵמוּאָר שֶׁלֹּא שׁוֹכְחִים.
בַּיְּצִיאָה מֵהֶחָצֵר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ פִּנָּה, שָׁמָּה הָרוּחוֹת נִפְגָּשׁוֹת,
אֲנַחְנוּ מְהַדְּקִים אֶת הַמְּעִיל בַּיְּצִיאָה, כְּמוֹ בִּיצִיאָה מִמָּקוֹם בָּטוּחַ לְמָקוֹם פְּרוּץ רוּחוֹת,
לִתְחוּם לֹא מֻכָּר, מָלֵא בְּרַחַשׁ מְכוֹנִיּוֹת, אֲנָשִׁים זָרִים, בַּקְבּוּקִים שְׁבוּרִים, אַבְנֵי חָצָץ קְטַנּוֹת.
בַּיְּצִיאָה מֵהֶחָצֵר הַפַּחִים בְּצַד שְׂמֹאל, הֵם מִתְנוֹדְדִים, כָּךְ הָיָה נִדְמֶה לִי,
הֵם מִתְנוֹעֲעִים קַלּוֹת, כָּךְ רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה, כְּמוֹ מוֹסְרִים דָּבָר בְּהֵחָבֵא
מִטַּת תִּינוֹק
יֵשׁ מִטַּת תִּינוֹק
שָׁטָה עַל הַמַּיִם, נוֹגַעַת בַּגַּלִּים לְאַט
יֵשׁ אָדָם גָּדוֹל מוֹחֵץ חֻדֵּי כְּנָפַיִם
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם לְאַט
יֵשׁ מִטַּת תִּינוֹק שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאָכֶיהָ עָפוּ כְּבָר מִזְּמַן
יֵשׁ אָדָם גָּדוֹל מוֹחֵץ רָאשֵׁי שָׁמַיִם
יֵשׁ אַנְשֵׁי לְאַט