Tali Cohen Shabtai (Israel/ Norway), is a poet, she was born in Jerusalem, Israel. She lived Oslo Norway and in the U.S.A. She is very prominent as a poet with a special lyric, Tali studied at the "David Yellin College of Education" for a bachelor's degree. She is a member of the Hebrew Writers Association and the Israeli Writers Association in the state of Israel. Tali has written three poetry books: Purple Diluted in a Black’s Thick, (bilingual 2007), Protest (bilingual 2012) and Nine Years Away From You (2018).
English
Hebrew
Ideology as a way of life
Women like me, yes
have been added over the years to overshadow
what preceded us
that is mostly
not in line
with our agenda.
The accepted wording is
not what
will satisfy our desires –
Desires? Ours? Well then, I write
in the female first person plural
so as not to sound
as one who sins with pretension
as an individual woman,
however
I do not have many female friends for this journey
and those who have already passed
through a station or two
according to
the
fixed
rules
of society
A woman like me
tries
to stay free
from society
and at the same time
to be in it
with boycotts in double-digit ages
until the arrival
of the adolescence age
and beyond
I bear this bitter
insult so far.
So! Spare judging me
that “Cohen Shabtai
has rules
of her own…”
as Amos Levitan* wrote about me.
I came
with the goal of
satiating inspirations
based on
my theories
Therefore
I collect poems of the margins of humankind,
since
they have a greater potential
to waver from
the conventions –
just like me!
With 50 cents
in my wallet
I
live my own actions
lest
my inarticulate mouth
will be passed over and my eyes?
My eyes are blinded.
Women like me, particularly
at the beginning of
the fifteenth century
were persecuted and burned
for being independent and strong
at the Catholic church’s instruction
Nowadays? You can petition
the High Court of Justice.
So it is for a woman like me.
*A well-known Israeli poet and editor.
I am Tali
I read prose only in the third person,
and only translated prose,
poetry, I also read in Hebrew.
I love Wislawa Szymborska, she copies in written word
the creation
in a brilliant fashion, and was recognized during her lifetime and was not among
the female poets who danced the ‘dance of death in life’
for that I lowered her credit.
I think it’s impossible to tag in one breath! A contemporary poetess with
characters that preserved the myth of the ‘cursed poetesses’. For they are
found only in the underground or tomb
There is no negotiation with this judgement
Mainstreamism repels me.
Bestsellers I do not touch.
I love nonfiction books.
Newspapers do not count at all as the writing and reading genre.
And my therapist I address in the second person singular
while omitting the third degree: “doctor”, it’s ok, it’s acceptable –
many poetesses have sat in my chair in front of him
Anne Sexton, Sylvia Plath,
and those who ended up as their own hangman.
I often write in the first person singular and also to talk
It is
my way to circumvent
myself from afar.
And do not ask what I often write about! I do not like rhetorical questions that belittle
my intellect.
Tali Cohen Shabtai.
אִידֵאוֹלוֹגְיָה כְּדֶרֶךְ חַיִּים
נָשִׂים כָּמוֹנִי, כֵּן
נוֹסְפוּ עִם הַשָּׁנִים לְהַאֲפִיל
עַל מָה שֶׁקָּדַם לָנוּ
שֶׁלְּרֹב
אֵינוֹ עוֹלֶה בִּקְנֵה אֶחָד
עִם הָאָגֶ'נְדָּה שֶׁלָּנוּ.
הַנֻּסָּח הַמְּקֻבָּל הוּא
לֹא מָה
שֶׁיַּשְׁבִּיעַ אֶת רְצוֹנֵנוּ-
רְצוֹנֵנוּ? שֶׁלָּנוּ? וּבְכֵן, אֲנִי כּוֹתֶבֶת
בְּגוּף רִאשׁוֹן בִּ נְקֵבָה רַבִּים
כְּדֵי לֹא לְהִ שְּׁמַע
כְּחוֹטֵאת בְּיֻמְרָה
כִּיחִידָנִית,
אוּלָם
אֵין לִי הַרְבֵּה חֲבֵרוֹת לַמַּסָּע הַזֶּה
וְאֶלו שֶׁכְּבָר עָבְרוּ
תַּחֲנָה אוֹ שְׁתַּיִם
לְפִי
הַ שֻּׁלְחָן
הָ
עָרוּךְ
שֶׁל הַחֶבְרָה
אִשָּׁה כָּמוֹנִי
מְנַסָּה
לְהִשָּׁאֵר חָפְשִׁיָּה
מִ ן הַחֶבְרָה
וּבוֹ בַּזְּמַן
לִחְיוֹת בָּהּ
עִם חֲרָמוֹת בְּגִילָאִים דּוּ סִפְרָתִיִּים
עַד בּוֹאָהּ
שֶׁל גִּיל הַמִּצְוָה
וּמֵעֵבֶר
אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת הָ עֶלְ
בּוֹן
הַמַּר הַזֶּה עַד כֹּה.
אָז! חַס וְתִשְׁפְּטוֹ
אוֹתִי
שֶׁ"יֵשׁ לְכֹּהֵן שַׁבְּתַאי
כְּלָלֵי מִשְׂחָק
מִשֶּׁל עַצְ/מָהּ..."
כְּפִי שֶׁכָּתַב עָלַי עָמוּס לְוִיתָן.
בָּאתִי
מִתּוֹךְ מַטָּרָה
לְהַשְׂבִּיעַ הַשְׁרָאוֹת
עַל סְמַךְ
הַתֵּאוֹרְיוֹת שֶׁ לִי
לְפִיכָךְ
אֲנִי אוֹסֶפֶת שְׁיָרִים שֶׁל בְּרִיּוֹת מֵהַשּׁוּלִיִּים,
מְאַחֵר שֶׁ
לָהֶם פּוֹטֶנְצְיָאל רַב יוֹתֵר
לִמְעִידָה מִן
הַמֻּסְכָּמוֹת-
בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי!
עִם
חֲמִשִּׁים אֲגוֹרוֹת
בָּאַרְנָק
אֲנִי
חַיָּה אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁלִּי
שֶׁמָּא
אָפְיִי
יִהְיֶה פִּסֵּחַ וְעֵינַי? עֵינֵי
סוּמָא.
נָשִׂים כָּמוֹנִי, בִּפְרָט
בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה
הַחֲמֵשׁ עֲשָׂרָה
נִרְדְּפוּ וְנִשְׂרְפוּ
עַל הֱיוֹתָן עַצְמָאִיּוֹת וַחֲזָקוֹת בְּהוֹרָאַת
הַכְּנֵסִיָּה הַקָּתוֹלִית
בִּיַּמְנוּ? תּוּכְלוּ לַעֲתֹר
לְבָגָ"ץ.
אִשָּׁה כָּמוֹנִי.
אֲנִי טָלִי
אֲנִי קוֹרֵאת רַק בְּגוּף שְׁלִישִׁי פְּרוֹזָה,
וְאַךְ פְּרוֹזָה מְתֻרְגֶּמֶת.
שִׁירָה, אֲנִי קוֹרֵאת גַּם בְּעִבְרִית.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת וִיִסְלוֹבָה שִׁימְבּוֹרְסְקָה, הִיא מַעְתִּיקָה בְּמִלָּה כְּתוּבָה
אֶת הַבְּרִיאָה
בְּאֹפֶן גְּאוֹנִי, אַךְ הִיא זָכְתָה לְהַכָּרָה בְּחַיֶּיהָ וְלֹא נִמְנְתָה
עִם הַמְשׁוֹרְרוֹת שֶׁרָקְדוּ אֶת 'מְחוֹל הַמָּוֶת בַּחַיִּים'
עַל זֶה הוֹרַדְתִּי לָהּ קְרֵדִיט.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא נִתֵּן לְתַיֵּג בִּנְשִׁימָה אַחַת! מְשׁוֹרְרוֹת מִיָּמֵינוּ עַם
דְּמוּיוֹת שֶׁשִּׁמְּרוּ אֶת מִיתוֹס 'מְשׁוֹרְרוֹת מְקֻלָּלוֹת'. הַלֹּא הֵן
נִמְצָאוֹת רַק בַּמַּחְתֶּרֶת אוֹ בַּקֶּבֶר
אֵין מַשָּׂא וּמַתָּן עִם דִּין זֶה.
מְיַנְסְטַרְיוֹת דּוֹחוֹת אוֹתִי.
בְּרַבֵּי מֶכֶר אֵינֶנִּי נוֹגַעַת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפְרֵי עִיּוּן.
עִתּוֹנִים בִּכְלָל לֹא נִמְנִים כְּזַ'אֲנֵר שֶׁל כְּתִיבָה וּקְרִיאָה.
וּלְפַסִּיכוֹנֶאֱלִיסָט שֶׁלִּי אֲנִי פּוֹנָה בְּגוּף שֵׁנִי יָחִיד
עִם הַשְׁמָטַת הַתֹּאַר הַשְּׁלִישִׁי: "דּוֹקְטוֹר", זֶה בְּסֵדֶר, זֶה קָבִיל -
הַרְבֵּה מְשׁוֹרְרוֹת יָשְׁבוּ בַּכִּסֵּא שֶׁלִּי בְּפָנָיו
אָן סַקְסָטוֹן, סִלְּבְיָה פַּלָּאת'
וְכָאֵלּוּ שֶׁגָּמְרוּ בְּתוֹר הַתַּלְיָן שֶׁל עַצְמָן.
אֲנִי מַרְבֶּה לִכְתֹּב בְּגוּף רִאשׁוֹן יָחִיד וְגַם לְדַבֵּר
זוֹהִי הַ
דֶּרֶךְ הַיְּחִידָה שֶׁלִּי לַעֲקֹף אֶת
עַצְמִי מֵרָחוֹק.
וְאַל תִּשְׁאֲלוּ עַל מָה אֲנִי מַרְבֶּה לִכְתֹּב!אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת שְׁאֵלוֹת רְטוּרִיּוֹת שֶׁמְּזַלְזְלוֹת
בְּאִינְטֵלֶקְט שֶׁלִּי.
אֲנִי קוֹרֵאת רַק בְּגוּף שְׁלִישִׁי פְּרוֹזָה,
וְאַךְ פְּרוֹזָה מְתֻרְגֶּמֶת.
שִׁירָה, אֲנִי קוֹרֵאת גַּם בְּעִבְרִית.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת וִיִסְלוֹבָה שִׁימְבּוֹרְסְקָה, הִיא מַעְתִּיקָה בְּמִלָּה כְּתוּבָה
אֶת הַבְּרִיאָה
בְּאֹפֶן גְּאוֹנִי, אַךְ הִיא זָכְתָה לְהַכָּרָה בְּחַיֶּיהָ וְלֹא נִמְנְתָה
עִם הַמְשׁוֹרְרוֹת שֶׁרָקְדוּ אֶת 'מְחוֹל הַמָּוֶת בַּחַיִּים'
עַל זֶה הוֹרַדְתִּי לָהּ קְרֵדִיט.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא נִתֵּן לְתַיֵּג בִּנְשִׁימָה אַחַת! מְשׁוֹרְרוֹת מִיָּמֵינוּ עַם
דְּמוּיוֹת שֶׁשִּׁמְּרוּ אֶת מִיתוֹס 'מְשׁוֹרְרוֹת מְקֻלָּלוֹת'. הַלֹּא הֵן
נִמְצָאוֹת רַק בַּמַּחְתֶּרֶת אוֹ בַּקֶּבֶר
אֵין מַשָּׂא וּמַתָּן עִם דִּין זֶה.
מְיַנְסְטַרְיוֹת דּוֹחוֹת אוֹתִי.
בְּרַבֵּי מֶכֶר אֵינֶנִּי נוֹגַעַת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפְרֵי עִיּוּן.
עִתּוֹנִים בִּכְלָל לֹא נִמְנִים כְּזַ'אֲנֵר שֶׁל כְּתִיבָה וּקְרִיאָה.
וּלְפַסִּיכוֹנֶאֱלִיסָט שֶׁלִּי אֲנִי פּוֹנָה בְּגוּף שֵׁנִי יָחִיד
עִם הַשְׁמָטַת הַתֹּאַר הַשְּׁלִישִׁי: "דּוֹקְטוֹר", זֶה בְּסֵדֶר, זֶה קָבִיל -
הַרְבֵּה מְשׁוֹרְרוֹת יָשְׁבוּ בַּכִּסֵּא שֶׁלִּי בְּפָנָיו
אָן סַקְסָטוֹן, סִלְּבְיָה פַּלָּאת'
וְכָאֵלּוּ שֶׁגָּמְרוּ בְּתוֹר הַתַּלְיָן שֶׁל עַצְמָן.
אֲנִי מַרְבֶּה לִכְתֹּב בְּגוּף רִאשׁוֹן יָחִיד וְגַם לְדַבֵּר
זוֹהִי הַ
דֶּרֶךְ הַיְּחִידָה שֶׁלִּי לַעֲקֹף אֶת
עַצְמִי מֵרָחוֹק.
וְאַל תִּשְׁאֲלוּ עַל מָה אֲנִי מַרְבֶּה לִכְתֹּב!אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת שְׁאֵלוֹת רְטוּרִיּוֹת שֶׁמְּזַלְזְלוֹת
בְּאִינְטֵלֶקְט שֶׁלִּי.
טלי כהן שבתאי.
Translated from Hebrew to English by the poet